7 עקרונות ליצירתיות

ריכזתי עבורכם ועבורכן שבעה עקרונות למימוש היצירתיות הטבעית שקיימת בתוך כל אחד ואחת מאתנו

אחד הכלים הכי החשובים שיש ברשותנו הוא יצירתיות. יצירתיות מלווה אותנו, מבלי שנשים לב בכל צעד בחיינו, באופן שבו אנו מנהלים יחסים, בדרך שאנו פותרים בעיות קטנות כגדולות ואפילו בדברים הכי קטנים כמו בהחלטה של מה ללבוש בבוקר.

השאלה החשובה היא לא מהי יצירתיות אלה איך מגיעים אליה? ריכזתי עבורכם ועבורכן שבעה עקרונות למימוש היצירתיות הטבעית שקיימת בתוך כל אחד ואחת מאתנו, שבעה דגשים שבאמצעותם נוכל למנף ולחדש את הכוח היצירתי שלנו

עקרון ראשון – לחזור למקורות
אחד הדברים הנפלאים שאפשר למצוא אצל ילדים הם סקרנות וחופש, יש תחושה שהם טרם הפנימו את החוקים שחלים עלינו המבוגרים – יש חוויה שהכל אפשרי.
החשיבה שלהם (ושלנו פעם) יוצאת מהקופסא, ויצירתיות מוגדרת כיציאה מהקופסה. אבל מהי אותה קופסה שתמיד אומרים שצריכים לצאת ממנה? הקופסה היא בדיוק אותם הרגלים, אמונות וחוקים שאנחנו המצאנו, חונכנו ואימצנו לנו.

לאורך השנים גדלנו בתוך חברה והתחנכנו לתוך תבניות קבועות, כאלו שהן האויבות של היצירתיות. היכולת היצירתית שלנו תתחזק ככל שנזהה את צורת החשיבה שמגבילה אותנו, נעבור את הגבולות ששמנו לעצמנו, ונפרוץ סדק אל עבר החופש האישי שלנו, זה שהיה שם פעם.

עקרון השני -לא צריך לפצל
אנו עושים הפרדה בין המוח לגוף, על אחת כמה וכמה כשאנו מחכים לרעיון נפלא שיצוץ לנו. ההפרדה הזו היא מלאכותית ולא קיימת במציאות. המוח הוא חלק מהגוף, אנחנו ישות אחת, המורכבת מהרבה חלקים.
היצירתיות היא משהו שנמצא בכל הגוף ולא רק בראש, וכדי להגיע אליה אנחנו צריכים להסב את תשומת הלב למה שקורה בגוף, לאפשר לגוף שלנו את כל התנאים שהוא צריך.
זה אומר חמצן (לנשום והרבה), סיפוק צרכים בסיסים (אוכל, שינה, שירותים) וכמובן הרבה שקט וחופש.

עקרון שלישי - בלי עין הרעה ליטרלי!
מקובל לחשוב שאנחנו תלויים בהגעתה של המוזה או בעזרים חיצוניים אחרים כדי שנוכל ליצור: כובע המחשבות, נוצת המזל, עט הקסמים, אלכוהול וחברים אחרים. כל אלו הם עזרים שנועדו לגרום לנו לעשות את מה שאנחנו יכולים לעשות בעצמנו: לשחרר שליטה ולסמוך על זה, שבגוף שלנו קיימת היצירתיות שאנו מחפשים.
המשמעות של לסמוך על הגוף, היא לאפשר לו את השקט והרוגע ל"עבוד" מבלי שנתפעל אותו, לתת לרעיון להגיע אלינו. רוגע אינו אומר בהכרח שאנטי, אלא הווייה שלמה המורכבת משקט, סקרנות והקשבה, שיחד מאפשרים לנו לצאת מהמסגרת.
יצירתיות היא להניח בצד את הקיים והמוכר, ולהיות פתוחים וקשובים לכלל האופציות הקיימות, יצירתיות היא חוויה פיזית לחלוטין ועיקרה אינה בראש, כפי שנהוג לחשוב, כי אם בכל הגוף.

עקרון רביעי - איפה קונים שקט? או איך לאמץ את האי-וודאות
אז הבנו שאנחנו צריכים שקט בשביל יצירתיות – מכאן שהשאלה המתבקשת, היא איך אנחנו משיגים אותו? איך מנקים את הראש? איך ממקדים את תשומת הלב בפעולה היצירתית ולא במסביב?
יצירתיות היא ליצור משהו חדש, משהו לא ידוע.
הרגע הזה של האי-וודאות, כשאנחנו לא יודעים מה הולך לקרות ואיך דברים יראו, נחשב בעינינו כגרוע מכל. פתאום אנחנו נשארים לבד עם עצמנו, בלי תכנית כתובה מראש ובלי לדעת לאן אנחנו הולכים, ואין לנו מושג מה לעשות עם הפחד הזה שמתעורר.
ה"רעש" הזה שיש לנו בראש, המורכב מערב רב של מחשבות שמשדרות ברקע, זו הדרך שלנו להימנע מהרגע הזה.
כדי ליצור משהו חדש, אנחנו לא אמורים לדעת מראש איך הוא ייראה. אנחנו צריכים לאמץ את אי הוודאות ולהיות בו ולתת למשהו לא ידוע להגיע – לא לנסות לגרשו.

עקרון חמישי – בשיחה עם עצמי
לפעמים הסחות הדעת מגיעות מהראש, ולפעמים מתחושות שמתעוררות בגוף.
עד שהצלחנו כבר להגיע לרגע הזה של השקט, פתאום אנחנו מתחילים להרגיש דברים: כאבים בצוואר, הבטן מתהפכת, ושאר מציקנים. לרוב התחושות האלה יתפרשו כמכשולים שמונעים מאתנו ריכוז.
אנחנו מאמינים שרק כאשר לא נרגיש כלום, נוכל להיות יצירתיים, אנחנו מנסים ליצור מתוך "דף נקי", לנקות את עצמנו או לחכות שנהיה רגועים, במקום להשתמש בכל מה שמתעורר, וליצור מתוך "הרעשים".
אם נפסיק להיאבק באי-נחת ובמה שמתעורר בגופנו, נגלה כי הרגש או התחושה שאנו חווים, הם בעצם הדלק והאנרגיה שמפיקים את המילים, הצלילים והתנועות.
ככל שבגוף שלנו יש יותר תנועה, כך נהיה יותר יצירתיים.

עקרון שישי - תנו לגוף להוביל
בין אם אנחנו סומכים עליו ובין אם לא, הגוף שלנו יודע מה הוא צריך
ולרוב כל מה שאנחנו צריכים לעשות זה להקשיב לו ולא להפריע.
מי אמר שכדי ליצור חייבים לשבת על כיסא ולא לזוז? איפה כתוב שחייבים מוסיקה או שקט, אור או חושך?
נסו את זה רגע. קחו כמה נשימות עמוקות, שימו לב לצוואר, לגב, למצח, תרגישו מה ואיפה תקוע ומה בא לכם לעשות עם זה – ותעשו בדיוק את זה, בלי לחשוב ולתכנן.
קומו, דלגו, שנו תנוחה, תנו לזה לבוא מעצמו. מוזר ככל שזה אולי ייראה לכם, השקט שיבוא אחרי יעלים את כל המכשולים.

עקרון שביעי (ואחרון!) למימוש היצירתיות הטבעית שמצויה בנו.

כמה פעמים מצאתם את עצמכם מדמיינים רעיון ואז חושבים "זה מגוחך", "זה רעיון מוזר מדי", או "מה יגידו השכנים"?
כמה פעמים עצרתם, הקטנתם או ביטלתם רעיון לא שגרתי מתוך החשש של להיות מוזרים מידי או יוצאי דופן מהסביבה שלכם?

אחד המכשולים הגדולים, שחוסמים יצירתיות הוא, העיסוק בלהצליח ולהרשים, במקום להיות סקרנים.
במקום לחקור רעיון ולראות לאן הוא מתגלגל, אנחנו "משחררים טיפה מהחבל" וישר עוצרים לבדוק מה יצא, האם זה הולך לכיוון של הצלחה או כישלון.
הצורך שלנו להיות מקובלים - חלק מהחברה - הוא אחד הגורמים, שמקבעים אותנו במקום.
כדי להגיע למשהו יצירתי ובעל ערך עברנו, חייבים לתת לו הזדמנות מלאה, בסוף תמיד תוכלו להחליט אם לשמור או לזרוק.
משמעותה של הזדמנות מלאה היא להיות סקרנים מהדרך, לתת לעצמכם לחקור רעיון עד הסוף, "להתפרע"- להסכים למוזר, ללא ידוע, לאחר, להסכים לזווית או נקודת מבט קצת אחרת.
בינינו, הסקרנות היא זו שממלאת את החיים שלנו בתוכן.