תשומת לב

מהי תשומת לב?

תשומת הלב מורכבת משילוב ומיקוד כלל החושים שלנו: ראיה, שמיעה, מגע ואחרים. בדומה לבעלי החיים, תשומת הלב היא כמו אוויר לנשימה עבורנו – אנחנו חייבים אותה כדי לשרוד, והיא למעשה ברירת המחדל שלנו.

כיצורים עם תודעה, אנחנו מקדישים חלק ניכר מתשומת הלב שלנו לשיח פנימי: מחשבות חוזרות ונשנות שמנתקות אותנו מהמתרחש סביבנו. במקום להיות חלק מסיטואציה מסוימת, לחוות אותה ולהגיב בצורה טבעית, אנחנו עסוקים בלדמיין אותה וליצור אותה מראש, כדי שנוכל לשלוט בה ולמזער סיכונים.

היכולת שלנו להתייעל והעולם הנוח שבנינו לעצמנו, מאפשרים לנו להחליף את תשומת הלב באוטומט: תנועות קבועות, משפטים ותגובות פיזיות ומנטליות, שכולם ביחד מרכיבים את ה"אופי" שלנו, זה שאנחנו מחזיקים חזק ולא נותנים לו להשתנות. את תשומת הלב שאנחנו לא מקדישים החוצה אנחנו שמים בלדבר על החיים במקום לחיות אותם: "רעש", או אם תרצו, "חפירות".

כשתשומת הלב אבודה בתוך הרעש אנחנו מנותקים מהסיטואציה, וחווים שוב ושוב את אותן תחושות, המלוות באותן מחשבות ומתמצות לכדי אותן פעולות, שתוקעות אותנו במקום.

הרוטינות הפיזיות, הכרוכות במאמץ פיזי (כגון כיווץ או החזקה של איברים מסוימים), גוזלות מאיתנו אנרגיה רבה, שהופכת אותנו לעייפים וחסרי חיוניות. כשאנחנו עושים שוב ושוב את אותן התנועות אנחנו בעצם נשחקים. כך מתפתחים תסמינים כגון כאבים או חרדות.

דרך העברת תשומת הלב מהמילים בראש אל הגוף אנחנו לומדים לשבור את הדפוסים האוטומטיים, ולהיות נוכחים בסיטואציה. כך אנחנו מחזירים לעצמנו בהדרגה איכויות ויכולות שלא השתמשנו בהם מאז שהיינו ילדים.