כן/לא/ שחור/לבן?

כמה פעמים נתקעתם עם התלבטות? עם הלחץ הזה לקבל החלטה כי אין זמן! אסור להתמהמה! הסביבה רוצה לדעת, הבוס מחכה, הלקוח, ההורים ומה איתכם??

כמה פעמים שמעתם את עצמכם או אחרים אומרים "תחליטו כן או לא, זה או שחור או לבן או זה או זה". הציפייה היא שנגיע להחלטה מהר ושהתשובה תהיה ברורה ומהירה. לכאן או לכאן.
החלטות הם דוגמא אחת, אבל ביום-יום המלא והמשתנה אנחנו צריכים להיות עם דיעה מסוימת, שחור או לבן- ימין או שמאל.
צריכים להכניס ידע לתוך מסגרת ידועה, לקטלג ולנסות לייצר קונטרסט ברור- ככה נתקדם מהר יותר. אבל.. לאן בעצם אנחנו מתקדמים? האם היעד שאליו אנחנו מנסים להגיע נמצא ישר?

עולם בשלל צבעים
התפיסה שלנו הצטמצמה, מרוב מהירות ורצון להגיע אל ההחלטה הנכונה ואל היעד, מצאנו את עצמנו עסוקים בפרטים הקטנים. מנסים להספיק כמה שיותר ולהישאר בפוקוס וכל דבר שהוא הפרעה, שעלול לקחת זמן, נהדף וזז הצידה כדי שיעבור מהר.
לתפוס הכל כשחור או לבן, לזוז בין קצה אחד לשני, להרגיש אשמים ואז הכי צודקים, משאיר אותנו במקום בטוח, מוכר וברור. יש משהו קל יותר בשתי אופציות, בשני מצבים בלבד.

החיים מורכבים בעיקר מהשטח האפור שהוא בעצם צבעוני ומגוון. ההחלטות, הדעות והבחירות שלנו בסופו של יום נמצאות תמיד בצבעוני- במרחב שבין אחת משתי האופציות, במרחב האפור והמלא חיים.

להיות או בשחור או בלבן זה בעצם לקפוץ מעל פחד.
להבין שאנחנו כל הזמן בצבעוני, מאפשר להוסיף לכל החלטה, דעה ותחושה, משהו מעצמנו וזה מוסיף גוון חדש, מרחב של בחירה וסקרנות לחקור ולגלות מי אני בכל רגע.

אני מזמינה אתכם לבדוק ולהכיר את האפור הצבעוני הזה, בין להיות החלטתי ונוקשה ולבין להיות גמיש ורך. אם אתם רוצים לתרגל את אי הודאות הזאת, לחיות בבטחון עם הפחד מהלא נודע, אני מזמינה אתכם לבוא לסדנה או לחוג תנועה.