ציפיות נועדו לכריות

כגודל הציפייה גודל האכזבה. מצלצל לכם מוכר? אמא שלי היתה אומרת את זה כל הזמן.
גם המורה בבית הספר וכן, גם סבתא שלי ובכל זאת עולות לי ציפיות ואני מתאכזבת.

מה זה בכלל ציפיות?
אנחנו רוצים שהכל יסתדר טוב, יפה ונוח. לדעת שמצאנו את הגבר המושלם, חברים טובים ושותפים לעבודה ושלא יהיו אי הבנות. שמשהו יקרה בדרך אחת, "הדרך הנכונה" למיטב הבנתנו. זאת שגדלנו עליה: למצוא עבודה טובה ובית, להיות מנומסים וקשובים, רגועים, בטוחים והחלטיים. להיות טובים ולחכות שטוב יבוא אלינו חזרה.

העולם מורכב מביליארד אנשים, לכל אחד מהם סט ציפיות משלו. אז איך זה שאנחנו מוצאים את עצמנו מנסים לעמוד בציפיות של אחרים ושל עצמנו כל היום? המאמץ הזה לעמוד בכל הציפיות לא מאפשר לנו לראות מי ומה עומד מולנו.

כשאנחנו עסוקים בציפיות אנחנו מוצאים את עצמנו הרבה מהזמן מאוכזבים, נגררים להתחשבנויות, צדקנים, מתעקשים על דברים לא חשובים או מרגישים ויתור גדול.

מצאתם את עצמכם נדהמים שמישהו חושב אחרת מכם או פועל לא כמו שתכננתם?

אי אפשר להמנע מציפיות ואכזבות
אנחנו יכולים להתחיל לבדוק מה מהציפיות שאנחנו מחזיקים מתאים לנו היום.
לשים לב למה שעומד מולנו, שזה אומר, לצאת מהעולם של עצמנו. לרצות ולא להתקבע, לא לקחת את החופש מהסובבים, לא להסגר ולהיות עיוורים. לבוא עם ציפיות או להשתדל לעמוד בציפיות של אחרים אומר להיות עסוקים במשהו שלא בהכרח רלוונטי לנו כרגע.

במקום זה אני ממליצה לראות מה הכאיב ולעבוד עם זה. להחליף את המילה ציפייה ברצון, לפתוח אפשרויות בלתי מוגבלות ולפנות מקום כדי לחוות כאב. תנסו את זה על דבר קטן אחד ביום יום שלכם ותראו כמה פשוט לזוז מהדפוסים הקבועים שלנו.

רוצים לשמוע עוד?
אני מזמינה אתכם ליצור קשר, לבוא למפגש אחד על אחד, או לאחת הסדנאות המפורטות בהמשך המייל.