משבר הוא הזדמנות!

משבר נתפס בעיניי פעמים רבות כקיר. כמה שאני מנסה להפעיל כוח כדי לעבור או לשבור אותו, בסופו של דבר אני רק מבזבזת זמן ואנרגיה מיותרים.
במקום לראות את המציאות, את המחסום או הדבר המונע ממני להתקדם,ולבדוק האם זה הזמן לעצור, לבדוק כיוונים אחרים, לנוח רגע וללמוד משהו מהסיטואציה.

קחו לדוגמה שפעת, אני יכולה להסתובב ימים שלמים כאילו אין לי כלום, להתעלם מכך שהגוף שלי חלש ודורש מנוחה ובכך להאריך את המחלה או - לזהות את הסימנים, להודות שאני חולה ולהעביר את זה מהר יותר, מה עדיף?

למדתי להשתמש במשבר כהזדמנות שבה אני יכולה להגדיר מחדש מה אני רוצה או לא רוצה בחיים שלי, מתי להקשיב לגוף ולסביבה, לבחון מה טוב ולא טוב לי ולהגיע למקומות חדשים ומפתיעים.

מפתיע, נכון?

בגלל שאנחנו רגילים להתייחס למשבר כאסון, או משהו רע, הגיע הזמן לעשות שינוי בצורת התפיסה שלנו.
הכנתי עבורכם כמה צעדים העוזרים לי ויכולים לעזור גם לכם לפעול אחרת, כדי שנדע להעריך את המשברים כאשר הם נוצרים.

הצעד הראשון-
לגשת למשבר מתוך הכרה בהזדמנות, לחפש אילו איכויות חדשות בכם יעזרו לעבור אותו ומה נדרש כדי לצאת ממנו. זה יוביל להשתחרר מהדרמה ומהקורבנות.

הצעד השני-
לזהות מול מה אתם נתקעים במשבר, מה עוצר אתכם מלהגיע אל מה שהייתם רוצים. זה יכול להיות משפטים כמו - ״זה לא פייר, למה זה מגיע לי, למה דווקא אני".
שימו לב גם לביטוי הפיזי המתלווה לכך. האם אתם נעשים כבדים? מחכים שמישהו יציל אתכם? מנסים בכל הכוח לדחוף קדימה? הביטוי בגוף יהיה דחיפה של הבטן קדימה/ סגירת הכתפיים והחזה/ כיווץ גבות ושמיטת העורף. תחפשו את הביטוי הפיזי שלכם, אצל כל אחד הוא שונה.

הצעד השלישי –
להתאמן על העצירה הפיזית. מה זה אתם בטח שואלים? אחרי שזיהיתם מה אתם מכווצים, תעצימו את זה בכוונה לכמה שניות ואז תעצרו את הכיווץ ושחררו.
נשמו לבטן או לחזה לפי מה שהגוף צריך באותו רגע ותסכימו לכל תחושה שמתעוררת בגוף - בין כאב, תסכול, פחד, העיקר לא להתכווץ מולו.
בשביל להטמיע את השינוי, מומלץ להתאמן על זה כמה פעמים.