הרצון למצוא את התשובה עכשיו

פברואר 2016

 

הרצון למצוא את התשובה עכשיו

בסיפורים, באגדות, ברומנים ובסרטים, הגיבורים מתחילים מנקודה מסויימת ואנחנו מלווים אותם בדרך, במסע.
בתוך יער ירוק ומלא ביצורים שונים, בעיר סואנת כשאנשים רודפים אחריך או בעת משבר בו שני אנשים מגלים את עצמם מחדש.
בסרטים ובספרים הפואנטה מגיעה בסוף. יש מוסר השכל והאדם מקבל את מה שהוא חיפש ולפעמים אפילו יותר. זו הרי כל המטרה, לשם כך יוצרים את הדרמה, קומדיה, מתח!

בחיים, זה לא בדיוק כך. הפער בין מה שדימיינתי למה שיש הוא גדול. לפעמים ההפתעה היא טובה ולפעמים מדובר באכזבה.
סרט וסיפור מתמצתים עלילה לכדי שעתיים או מאה ומשהו עמודים. לפעמים הם תקציר של חיים שלמים. ביום יום שלנו לעומת זאת, שלא כמו בסרט, הדרך היא ארוכה ולוקחת לפעמים שנים.

לדעת מראש או להתאכזב זה טריק שלנו לקפוץ מעל הלא ידוע, הרי להישאר עם כל תשומת הלב שלי כאן ועכשיו אומר להסכים לא להיות בשליטה. אבל מה, הדרך היא הדרך. אין לדעת מה אורכה, בטח כשזה נוגע לתהליך למידה וגדילה ובעיקר, כשאיני יודעת מה צופה לי העתיד.
ישנם אנשים שאפגוש בדרך, קירות גבוהים ודקים, קירות נמוכים ושמנים, כאלה שעשויים מפלדה וכמה שב"פו" אחד הם נופלים.

מה אני אומרת? דרושה סבלנות! כשאנחנו רוצים משהו ומשקיעים מהכוח שלנו והמשאבים שלנו כדי להשיג אותו, צריך קור רוח, הסרטים והסיפורים מעניניים וכייפים, הם פותחים חשיבה ומעבירים ערך מוסף, ובחיים, הדברים פחות דרמטיים ואהבת חיינו לפעמים מתגלה אחרי שבילינו יחד שנים,
או שעבודת חלומתינו נעשית כזו אחרי שנתיים של לילות בלי שינה וקריאת מאמרים לתוך הלילה.

הדרך היא דרך שנצטרך לעבור. השאלה שצריכה להוביל אותנו היא מה אנחנו רוצים להשיג? לאן אנחנו רוצים להגיע? מה באמת חשוב לנו?
אנחנו יכולים לכתוב את התסריט, לשחק את המשחק, לביים את הסרט שלנו בצורה המתאימה לרצונות שלנו ובניגוד להוליווד, אין לדעת מה יהיה סופה. ימים יגידו, רק חשוב שהיום נהיה נאמנים ובהירים עם הרצונות שלנו.
מה אתם אומרים?
מוכנים לקחת חלק פעיל ויציב בסרט שלכם שנקרא החיים?
ענבר.